מודל אפרת

• א – אירוע.
• פ – פירוש.
• ר – רגש הנגזר מתוך הפירוש.
• ת – תגובה הנגזרת מהרגש.

והתוצאה הנגזרת מהתגובה.

   דוגמא:

א –  אירוע: הילד לא ביצע את המטלה שהטלת עליו.

פ – פירוש: הוא בטלן או הוא עצלן ועושה דווקא.  

ר – רגש: כעס.

ת – תגובה: צעקות, מריבה, ענישה או התכנסות בשתיקה “ברוגז” וכו’. 

והתוצאה- יכולה להיות מריבה/ הסלמה / ענישה.

פרשנות אחרת לאותו אירוע,יכולה להוביל לתוצאה שונה לחלוטין:

• אירוע: הילד לא ביצע את המטלה שהטלת עליו.

פ – פירוש:  היו לו משימות לימודיות חשובות ולכן לא הספיק לבצע מה שביקשתי ממנו.

ר – רגש: גאווה, פרגון.

ת –תגובה: מילה טובה, בונוס.

והתוצאה- יכולה להיות חיזוק יכולותיו של הילד, עידוד ואפילו תגמול.

ככל שראייתנו תהיה נרחבת יותר, כך יגדל הסיכוי שנגיב בצורה רלוונטית ותואמת למציאות.

לא ניתן להפריד מבחינה נוירולוגית -פיזיולוגית בין שלושת החלקים הראשונים אירוע-פרשנות-רגש  .ההתערבות שלנו יכולה להתקיים במידה ונבחר בכך רק בתהליך התגובה לאחר שהופעל הרגש .עלינו לעצור רגע ולהפעיל את הדיבור הפנימי שלנו כדי שהתגובה לא תגרור אחריה כדור שלג של עוד מחשבות שליליות אוטומטיות .

עלינו להיות יצירתיים ולא לפעול כקורבן כדי להצליח לצאת ממעגל המחשבות השליליות.

הדברים המפריעים לאדם הם לא הדברים עצמם אלא התפיסה שלו את הדברים, המחשבות והרעיונות שלו עליהם.

כאשר אנו נתקלים בבעיות, נעשים חרדים או מדוכאים, אין את מי להאשים לבד מדעותינו על הדברים. אדם שלא למד, שאינו יודע מאשים אחרים בבעיותיו, מי שלמד מאשים את עצמו, זה שיודע ומודע אינו מאשים, לא את עצמו ולא אחרים. –( אפיקטטוס).